מאמר צניחת אברי האגן

מאמר צניחת אברי האגן
צניחת אברי האגן: צניחת אברי האגן הינה בעיה נפוצה באוכלוסיית הנשים המתבגרות כ - 16% מכלל הנשים עד גיל 80 נזקקות לטיפול רפואי בגין צניחת אברי האגן וכ- 10% מהנשים נזקקות לטיפול ניתוחי. התסמינים הנלווים לצניחת אברי האגן הינם תחושת רפיון של הנרתיק ובמקרים של צניחה מתקדמת נוצר מעין גוש המתבלט בין שפתי הפות. לרוב צניחת אברי האגן אינה מביאה לכאב אלא לאי נוחות בחיי היום בעיקר לאחר מאמץ כגון נשיאת משקלים או עמידה ממושכת ולעיתים בעת קיום יחסי מין, חלק מהנשים סובלות מקשיים בהטלת שתן או הטלת הצואה.
מבנה הנרתיק הנרתיק נחלק לשלושה מדורים:
1 המדור העליון כיפת הנרתיק והרחם.
2 המדור הקדמי גובל בשלפוחית השתן.
3 המדור האחורי גובל ברקטום ובפי הטבעת.
לרוב צניחת אברי האגן מערבת מספר מדורים והגישה הטיפולית כוללת תיקון המשלב את שלושת המדורים. כיפת הנרתיק גובלת ברחם, הרחם נתמך ע"י מערכת של רצועות המקשרות בינו לבין עצמות האגן. כאשר נוצר בהן פגם מופיעה "צניחת רחם" התבלטות של הרחם לתוך הנרתיק ובדרגות מתקדמות ניתן לחוש מעין - "גוש" הבולט מבין שפתי הפות (ראה תרשים). חלק מהנשים מדווחות על תחושת כבדות באזור הפות. בתרשים מוצגת צניחה בדרגה מתקדמת של הרחם ודפנות הנרתיק. צניחת דפנות הנרתיק דפנות הנרתיק גובלות בשלפוחית השתן והשופכה לפנים והרקטום מאחור. הנרתיק נתמך ע"י רקמה סיבית ( Fascia ) היוצרת מעין מחיצה פגם ברקמה זו מביא להתבלטות דפנות הנרתיק. התבלטות הדופן הקדמית של הנרתיקי מכונה "ציסטוצלה" – Cystocele או "צניחת שלפוחית השתן". צניחה מתקדמת של מדור זה יכול להביא לעיוות של צינור השופכה וקושי בהטלת שתן. גם בין הנרתיק לדופן הרקטום מצויה רקמה סיבית היוצרת מחיצה המונעת את דחיקת הנרתיק ע"י הרקטום, כאשר תמיכה זו נפגעת מתקבלת התבלטות של הדופן האחורית של הנרתיק המכונה רקטוצלה- Rectocele מצב זה יכול ליצור תחושה של לחץ ובדרגות מתקדמות להביא להפרעה לקושי בהטלת צואה. תתכן גם צניחה משולבת של הדופן הקדמית והדופן האחורית של הנרתיק "ציסטו רקטוצלה" - Cysto-Rectocele .
תרשים צניחת רחם מלאה
דליפת שתן במאמץ אינה מסווגת כצניחת אברי האגן אך רבות מהנשים הסובלות מצניחה מדווחות גם על דליפת שתן תוך שיעול, עיטוש, הרמת משאות, ריצה או צחוק. פעולות אלה מביאות לעליה בלחץ התוך בטני ובהעדר תמיכה מספקת של שרירי רצפת האגן נוצרת דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence).

הטיפול בצניחת אברי האגן נחלק לטיפול שמרני וניתוחי.
טיפול שמרני:
1 פיזיותרפיה: טיפול בפיזיותרפיה לרוב אינו מביא לשינוי במבנה הנרתיק אך נשים הסובלת מצניחת אברי האגן בדרגה קלה יכולות ליהנות משיפור מסוים בתחושתיות פיזיותרפיה עשויה גם לשפר דליפת שתן במאמץ.
2 פסרי ( Pessary)  זהו התקן מחומר גמיש המוחדר לנרתיק ויוצר תמיכה לרקמות על מנת שלא תתבלטנה מבין שפתי הפות. טיפול זה דורש תפעול אשר לרוב מבוצע ע"י המטופלת ואחת למספר ימים ויש צורך בהוצאה ניקוי והחדרה של ההתקן.
טיפול ניתוחי:
קיים מגוון רחב של ניתוחים המוצעים לטיפול בצניחת אברי האגן, מרבית הניתוחים מבוצעים בגישה נרתיקית וחלקם בגישה בטנית זעיר פולשנית (לפרוסקופיה).
על מנת להימנע מהישנות לאחר הניתוח מומלץ להימנע  מהרמת משאות, הימנעות מעצירות ושמירה על משקל גוף תקין. נשים המועמדות לניתוח לתיקון רצפת האגן והסובלות מדליפת שתן במאמץ תוכלנה לעבור ניתוח משולב לפתרון הבעיה. נשים המופנות לטיפול במרפאה עוברות הערכה ואפיון מדוקדק של התסמינים מהם הן סובלות, בסיום ההערכה מוצגת בפניהן תכנית טיפול שמרנית או ניתוחית.

*שלפוחית שתן רגיזה הינה תסמונת המביאה לצורך תכוף להטיל שתן ביום ובלילה ולעיתים כוללת דחף פתאומי להתרוקן עד כדי אובדן שתן לא רצוני. תסמונת השלפוחית הרגיזה תידון במאמר נפרד.